הרחבה לדברי פרופ’ דמסקי
מתברר שההצעה הזו, לגרוס בדה”א עזה וזהות את עזה שבגבל אפרים עם עזון – מסבירה לנו גם פרשיות נוספות בתנ”ך:
- התפשטות המדינים בימי גדעון
וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם, וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת-יְבוּל הָאָרֶץ עַד-בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא-יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר (שופטים ו ד)
חנן אשל הציע כי את עזה זו יש לחפש בתחום שבט מנשה, ממנו באה משפחת אביעזר, בית אביו של גדעון. אולי אם כן לפי גירסה זו בפסוקנו – אפשר להציע כי את עזה זו יש לזהות עם עזון.
- בחרסי שומרון מוזכרת אחת הערים שסיפקה תוצרת חקלאית לשומרון – “אזה”.
האם הכוונה לעזה “שלנו”?
בפרט שדמסקי מציין שיש להניח שלא מדובר על עזה ב”ע’ין”, غزة, Ghaza, אלא באות “עי”ן” ءزة, כמו השם עזון – מה שיכול ביתר קלות להיות גם “אזה”.
- על שלמה המלך נאמר “כי הוא מושל בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה“
הנה ההצעה של ר’ יעקב קפלן:
במגילה י”א א’ נחלקו רב ושמואל אם מדובר על תפסח ועזה הרחוקות זו מזו או הסמוכות זו לזו.
והנה יש תפסח ידועה בספרי העמים בסמוך לפרת, ולעומת זאת תפסח שהכה מנחם בן גדי מלך ישראל (מלכים ב ט”ו ט”ז) – מסתבר שהיא בשומרון.
אם נצרף לכך את דברי הגר”א שיש גם עזה בשומרון – הרי שלפנינו עזה ותפסח הקרובות זו לזו.
יש להוסיף:
רב ושמואל בודאי לא נחלקו במציאות, האם הערים הללו קרובות או רחוקות. הם נחלקו על איזה צמד ערים מדבר הפסוק. כי מי שאמר שמדובר על תפסח ועזה שנמצאות זו בסוף העולם וזו בסוף העולם – התכוון לתפסח ועזה שבקצות ממלכת שלמה, האחת סמוכה לפרת והאחרת בדרום מערב יהודה, בארץ פלישתים, ואילו מי שדיבר על תפסח ועזה סמוכות – התכוון לאלו שבשומרון.
את הדברים האלו כתב הרב יהוסף שוורץ בספרו “תבואות הארץ” [efn_note] פרק ה’, בדיון על כוש. הרב שווארץ מוסיף שאינו מכיר את מקומה של תפסח. אולם החכם ר’ אברהם משה לונץ, בהערותיו על הספר, מפנה אותנו לח’רבת תאפסאח, שנמצאת מזרחית לעמנואל של ימינו, על גדת נחל קנה. (עמ’ רצ”ג-ד במהדרת לונץ שנת תר”ס, https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21657&st=&pgnum=313 [efn_note/] אגב: במפות בנות ימינו אמנם כתוב ח’ טפסה, אבל התעתיק הלועזי למשל במפת ה PEF הוא TAFSAH – א”כ בעברית צריך להיות תַּפְסַח, וכמו שאיית לונץ.
גם החוקר הנודע פליקס-מארי אַבֵּל הציע את הזיהוי הזה. (ספרו – בצרפתית – “הגאוגרפיה של ארץ ישראל”, כרך ב, יצא לאור תרצ”ח 1938).
לדברי הגמרא על תפסח ועזה הסמוכות זו לזו יש כמה מקבילות במדרשים. (שיר השירים זוטא א א, אסתר רבה א ד). החשוב שבכולם הוא לשון מדרש משלי, פרק כ פס’ ט:
“והלא תפסח ועזה נתונות זו אצל זו? [אלא] כדרך שיצא אדם מתפסח והולך למזרח, ומן המזרח למערב, ומן המזרח לצפון, ומן הצפון לדרום, מקיף ועולה עד שעולה לעזה”
כלומר המדרש בגירסתו זו לא רק מספר לנו שהן סמוכות, אלא גם – שתפסח היא מצפון מזרח לעזה. וזה בדיוק המצב לגבי ח’ תפסח ועזון.
החסרון בהצעה זו – בסקר היחיד שהתקיים בתַּפְסַח, של פרופ’ ישראל פינקלשטיין, נמצא ישוב שומרוני מהתקופה הרומית והלאה, ולא נמצא דבר מתקופת הברזל. אם כי מדובר רק בסקר ולא בחפירה.
יש מקום לשאלה נוספת:
כאמור מי שסובר שמדובר על עזה ותפסח הסמוכות זו לזו מסביר שהכתוב נקט בהן כדי לציין שכמו ששלט בהן ובינהן כך שלט גם בתפס ועזה הרחוקות.
וצריך להבין מדוע בחר הנביא לדבר דוקא על שתי ערים אלו. הלוא היה יכול למצוא עשרות ומאות דוגמאות אחרות של צמדי ערים קרובות יותר.
נראה להציע את ההצעה הבאה: שמא בחר הנביא שתי ערים אלו – דוקא בגלל שיש לצמד הזה את האפשרות של שתי ערים קרובות מאוד ושל שתי ערים רחוקות מאוד.
הראשון – שמצאנו – שהעלה את ההצעה על תפסח שבשומרון הוא ר’ יעקב קפלן, והציטוט כאן בא להעלות את זכרם הנשכח של ראשוני חוקרי הארץ, בני המאה ה- 19. נזכיר כאן שניים:
ר’ שלמה לויסון (לעוויזאהן), כתב ספר “מחקרי ארץ”, נדפס בוינה תקע”ט 1819;
ר’ יעקב קפלן, הוציא מחדש את ה”מחקרי ארץ” עם הערות, להן קרא “ארץ קדומים”. נדפס בווילנא תקצ”ט 1839.
הדברים לעיל צוטטו מהערותיו של ר’ יעקב קפלן על הספר “מחקרי ארץ” של ר’ שלמה לויסון (לעוויזאהן).
לינקים:
מחקרי ארץ עזה – https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46816&st=&pgnum=169
תפסח – https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46816&st=&pgnum=237
ארץ קדומים עזה – https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24765&st=&pgnum=352
תפסח – https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24765&st=&pgnum=485
מי שהפנה לדברים האלה הוא בהערות לפסוקנו ב”תנך יהואש”, https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40121&st=&pgnum=760 . הוא כתב שהנוסח “עד עזה” הוא נוסח המדינחאי, אך כנראה שאין זה מדויק.
מי שהפנה לתנ”ך יהואש הוא דמסקי, בהערה 2 במאמר, וכתב שהדברים הללו דחוקים ביותר. ולא ידעתי למה.