זמנים בחומש במדבר – פתיחה
חומש במדבר פותח במפקד בני ישראל ובמפקד שבט לוי, בשנה השנית ליציאת מצרים בחודש השני – חודש אייר. בהמשך החומש מתוארים – אולי במפתיע – אירועים שקדמו למפקד, והתרחשו בחודש הראשון (חודש ניסן) של אותה שנה, והם קרבנות הנשיאים לחנוכת המזבח, קרבן פסח ועימו הציווי על פסח שני, ועוד. בנוסף לכל אלו מתוארים בחומש במדבר מאורעות בהם לא מוזכר התאריך, מה שהביא את קדמוננו לדון על זמנם, מתי בדיוק היו.
מחלוקת קורח ועדתו היא מאורע ידוע ומפורסם, והוא אחד מאלו שהתורה לא מציינת את זמנו. אולי המרכזי שבהם. דרשנים יאמרו שלמחלוקת אין זמן ידוע, כל זמן הוא עלול למחלוקת. אך הפשטנים חיפשו נקודת אחיזה בזמן מתי היה המאורע. ידועה מחלוקת הראב”ע והרמב”ן לתאריכו של אירוע זה: לדעת הראב”ע היה מרד קורח מיד בחודש הראשון, בהקמת המשכן והבדלת הכהנים והלויים במקום הבכורים, ואילו לדעת הרמב”ן היה האירוע מספר חודשים לאחר מכן, לאחר חטא המרגלים. למחלוקת זו השלכות על הבנת שלבי המרד. למשל, כשדתן ואבירם טוענים “הַמְעַט כִּי הֶּעלִּיתָנוּ מֵאֶּרֶּץ זָבַת חָלָב וּדְבַש לַהֲמִּיתֵנוּ בַמִּדְבָר כִּי תִּשְתָרֵר עָלֵינוּ גַם הִּשְתָרֵר: אַף לא אֶּל אֶּרֶּץ זָבַת חָלָב וּדְבַש הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָדֶּה וָכָרֶּם” – לדעת ראב”ע טענתם היא באיזה זכות משה משתרר עליהם, כאשר טרם הטיב להם כל טובה, ואילו לדעת הרמב”ן טענתם היא “לא קיימת בנו מה שנדרת לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש, כי לא נתת לנו נחלה כלל, אבל נמות במדבר”. טענה אחרת לגמרי. בין ראב”ע ורמב”ן יש הבדל גם להבנת הגורמים למרד.
מחלוקת מפורסמת פחות היא על זמנה של החלפת הבכורים בלוויים: לדעת הראב”ע – יחד עם הקמת המשכן הובדלו גם הלויים לעבודת הכהנים (מה שגם גרר את מרד קורח ועדתו); ואילו הרמב”ן סבור שהיה זה בחודש השני, חודש אייר, ולא עם הקמת המשכן בחודש ניסן.
ופרשה אחרונה שנציין כאן היא פרשת שילוח טמאים, “צַו אֶת בְנֵּי יִשְרָאֵּל וִישַלְחוּ מִן הַמַחֲנֶה כָל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵּא לָנָפֶש”. חז”ל אמרו לנו שכל אחד מאלו דין בפני עצמו: טמא מת משתלח חוץ למחנה שכינה, זב משתלח חוץ למחנה לוויה, וצרוע – חוץ למחנה ישראל, וכך ההלכה לדורות. ובכן כשאנו לומדים את החומש כפי שהוא לפנינו, כשפרשה זו כתובה אחרי מפקד בני ישראל וסדרי המחנות – המודל הזה אכן נראה לנו ברור ומובן, אבל המדקדק ישים לב שאבותינו נצטוו על שילוח הטמאים כבר עם הקמת המשכן בחודש ניסן, ואילו מפקד בני ישראל והחלוקה לשלוש מחנות היו, לפי הרמב”ן, רק לאחר מכן בחודש אייר – איך קיימו את מצות שילוח הטמאים בחודש ניסן?
בכל אלה עוסקת סדרת המאמרים שלפנינו, לדעת הראב”ע והרמב”ן. נסקור את שיטותיהם, ואת נקודות החולשה מול נקודות החוזקה שבכל שיטה. דעתנו היא שבפרשיות אלו דרכו של הראב”ע מחוורת יותר.
נושא שלא נעסוק במאמרים אלו הוא זמנה של חנוכת המשכן וימי המילואים. האם ימי המילואים הסתיימו בא’ בניסן או החלו בו. לא נעסוק בה כיון שיש לה משמעות מעטה בלבד ביחס לפרשיות חומש במדבר.