מפת טבריה – הסברים ומקורות

הורד בפורמט PDFלהדפסה

הורד בפורמט PDF

להדפסה

מפת טבריה לתקופותיה

מפת טבריה לתקופותיה
מפת טבריה לתקופותיה

לפנינו מפת טבריה לתקופותיה השונות, על רקע העיר בת ימינו.

המיספור להלן מתאים למיספור שעל המפה.

1.   תחום טבריה מהתקופה הביזנטית והלאה – חומה שנבנתה בשנת 527 ע”י הקיסר יוסטיניאנוס הראשון.

2.      בתקופה הרומית.

כשהוקמה טבריה בשנת 20 היה תחומה קטן יותר. לא ידוע מה בדיוק היה השטח בכל שלב, קו 2 הוא הצעה אפשרית לגבולה הצפוני של טבריה במאה השלישית (ימי ר’ יהודה נשיאה, ר’ יוחנן וריש לקיש).

2

3.      החומה הטורקית.

העיר של התקופה הביזנטית המשיכה להתקיים גם בתקופה המוסלמית, ואפילו התפשטה מחוץ לחומותיה, ועד מסעי הצלב. לאחר מסע הצלב הראשון בנה  הנסיך טַנְקְרֵד עיר חדשה מצפון לטבריה של אותם ימים, וביצר אותה בחומה. היישוב התרכז מעתה באיזור הצפוני החדש, חלקה הדרומי של טבריה נעזב, ונהרס בשיני הזמן.

טבריה כולה, ועימה חומתה – נהרסה ונבנתה כמה פעמים. לא ידוע מה בדיוק היה השטח בכל שלב. הבסיס של החומה האחרונה – קו 3 –  נבנה ע”י דונה גרציה בשנת שכ”ה 1564 ושופץ ע”י דהאר אל עומר בתצ”ז 1737. קו החומה הזה – עם הרחבה נוספת – שימש עד תום מלחמת העולם הראשונה בתרע”ז 1917.

3

4.      מעון

מעון מוזכרת פעמים רבות בתלמוד כעיר סמוכה לטבריה.

ההשערה המקובלת כיום באשר למיקומה הוא המקום בו שכן עד תש”ח הכפר הערבי נצ’ר א-דין. ראה עוד הרחבה בהערות.

השערה אחרת היא שמעון היתה בראש ההר, בליבה של טבריה עילית דהיום, וכך מופיע גם במפת רבות בנות ימינו. מסומן 4א.  מחקרים עדכניים לא מצאו דבר במקום זה.

4א

6.      חמת.

חמת טבריה היא אחותה הבכורה של טבריה, אחת מערי מבצר שנזכרות בתנ”ך בתחומי שבט נפתלי: “וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת” (יהושע י”ט 35).

מי חמת טבריה נחשבו בעלי תכונות מרפא כבר בימי קדם. בתקופת המשנה והלאה מוזכרת חמת פעמים רבות במקורות, אם כי חמת הסמוכה לגדר האפילה אליה, ולעיתים קשה לדעת לאיזו חמת הכוונה. בחפירות ארכיאולוגיות נחשפו מתקופת המשנה והתלמוד שני בתי כנסת, אחד מהם עם רצפת פסיפס מפוארת במיוחד, בית מרחץ, שרידי חומה, ועוד.

שטחה לא היה גדול והיה בלוע כולו בתחום השבת של טבריה. כלומר חומתה הדרומית היתה פחות מאלפים אמה (כק”מ אחד) מהקצה הדרומי של טבריה.

7א

7ב – ייתכן שהיתה חומה מקבילה ל- 7א, שיחד חיברו את טבריה וחמת לעיר אחת.

7ב

הסבר: החיבור של טבריה וחמת מוזכר כבר בתוספתא, כלומר קרה כבר במאה השניה לספירה, אלא שחפירות בשטח הזה שבין טבריה לחמת מצאו בתים רק מהתקופה המוסלמית, דהיינו מהמאה השישית והלאה. לכן עלתה ההשערה שהחיבור של טבריה וחמת – אולי רק לענין שבת – נעשה על ידי חומות. בפרט שנמצאה חומה 7א.

:

8.      חרבת מנורים (אל מנארה).

בחלק מהמפות מסומנת חורבת מנורים משום מה ב- 8א.

9.      שביל המופיע במפות הבריטיות  בין אל מנארה לבין חמי טבריה, ויתכן שהוא על בסיס דרך קדומה יותר. (ראו עוד ב”מקורות המפה”).

מקורות המפה

מקורות המפה

• הבסיס – מפת ישראל באדיבות המרכז למיפוי ישראל ואתר “עמוד ענן”.
• החומה הביזנטית של טבריה וחמת – מפה מאת יזהר הירשפלד ז”ל ויבלח”א רוני רייך. באדיבות רשות העתיקות.    פורסם לראשונה בספר “טבריה מיסודה ועד הכיבוש המוסלמי”, הוצאת יד בן צבי ירושלים תשמ”ח, עמ’ 111.
• החומה הטורקית – מתוך “ספר טבריה” בעריכת עודד אבישר ז”ל ובאדיבות מר עידו אבישר.    הוצאת “כתר” ירושלים תשל”ג 1973, עמ’ 146.
• הגרפיקה בוצעה בכשרון רב ע”י שקדיה עיצוב גרפי.

הערות

הערות

על טבריה וחמת יש ספרות רבה וענפה, בה ניתן למצוא את כל ההשערות על התפתחות הערים בכל שלב. באופן כללי כאמור כשנבנתה טבריה – היה מרכזה ב”פארק ברקו” של ימינו, וכך היה כאלף שנים עד מסעי הצלב, אז נדדה העיר צפונה לאיזור הקרוי היום “טבריה העתיקה”.

ר